info.nb@surmom.co.il
ישראל היא מדינה המעודדת ילודה. ערכים מסורתיים כמו יצירת משפחה והולדת ילדים, בשילוב טכנולוגיות מודרניות, מאפשרות להפוך להורים גם במקרים הקשים ביותר של עקרות ויוצרים כאן בסיס משפטי ורפואי טוב במיוחד לטיפולי הפריה חוץ גופית ופונדקאות.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בטיפולי פוריות עם מיטב המומחים וכמות מחזורי הפריה חוץ גופית בשנה. כחלק ממדיניות הילודה והפוריות בישראל, היא מאפשרת ביצוע הליכי פונדקאות כל עוד הם נעשים באופן מסודר ובכפוף לשלל חוקים ותנאים שמטרתם היא להיטיב עם הנשים הפונדקאיות, לשמור על זכויותיהן ולאפשר לזוגות אשר מעוניינים להביא ילד באמצעות פונדקאות לקבל שירותי פונדקאות איכותיים ומוסדרים הן מבחינה רפואית והן מבחינה חוקית.
משום כך לא כל אישה המעוניינת לשמש כפונדקאית יכולה לעשות זאת בישראל. עד איזה גיל אפשר להיות פונדקאית, מהם התנאים לפונדקאות ותרומת ביציות ומהן זכויותיה של הפונדקאית? באנו לעשות לכם סדר.
מהו חוק הפונדקאות הישראלי?
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו-1996 ותיקון 2 לחוק שנקבע בשנת 2018 הם החוקים המשפטיים העיקריים המסדירים את הגישה לפונדקאות בישראל.
על פי החוק, פונדקאות נחשבת כטיפול פוריות בשל התוויות רפואיות מחמירות לזוגות הטרוסקסואלים ישראליים או נשים רווקות המתגוררות בישראל. בשני המקרים צריך להיות קשר גנטי לפחות לאחד מההורים (במקרה של זוג נשוי לאב המיועד, במקרה של רווקה לעצמה בלבד – לא ניתן להשתמש בביציות של תורמת עבור אישה רווקה).
רק פונדקאות הריון מותרת בישראל והאם הפונדקאית לא צריכה לקבל תשלום כפיצוי עבור שירותיה. עם זאת, יש לה זכות לתגמול מלא בשל הזמן המוקדש להליך פונדקאות, כל ההוצאות הרפואיות ואובדן הכנסה במהלך ההריון. סכום הכסף שהיא יכולה לקבל על פי חוזה פונדקאות שנחתם עם ההורים המיועדים צריך להיות מאושר מראש על ידי ועדה מיוחדת של המדינה.
מהי ועדת האישורים?
ועדת האישורים הינה גוף מיוחד הכולל נציגים שונים כמו מומחים לגינקולוגיה ומיילדות, מומחה לרפואה כללית, פסיכולוג, עובד סוציאלי, נציג דת (בהתאם לדת של ההורים המיועדים) ונציג מטעם הממשלה המומחה בחוק.
המעמד המשפטי של ההורים המיועדים (נישואין, מגורים) אינו הדרישה היחידה לפונדקאות. גילם צריך להיות בין 18 ל-54 (במקרים מסוימים ניתן להאריך לפי החלטת ועדת האישורים). כמו כן, יבדקו חברי ועדת האישורים את מצבם הרפואי והנפשי, את מוכנותם הפסיכולוגית לעבור הליך פונדקאות ובנוסף יבדקו האם ידוע להם על הפרטים המשפטיים של התהליך והאם הם אינם עומדים לדין בארץ או בחו”ל.
בדרך כלל ועדת האישורים נותנת את מסקנתה לגבי תיקי פונדקאות המתרחשים בשטח ישראל. אף על פי כן, לפעמים היא יכולה לקבל החלטה לגבי פונדקאות בחו”ל אם יש בכך צורך מסיבות רפואיות.
לא ניתן לעבור הליך פונדקאות ללא דיון מקדים בוועדת האישורים ולא ניתן לבצע הליך פונדקאות במרכזי הפריה חוץ גופית ללא אישור ממשלתי.
מי יכולה לשמש כפונדקאית בישראל?
אין דרישות לגבי מעמד המגורים של הפונדקאית אך יש דרישה לגבי דתה. האם הפונדקאית צריכה להיות בת אותה דת של ההורים המיועדים על מנת שלא יווצרו קונפליקטים דתיים לאחר לידת התינוק משום שלפי היהדות התינוק מקבל את דתו מהאם שילדה את התינוק.
מומלץ שהאם הפונדקאית תהיה יחידנית (אלמנה או גרושה), אשר הרתה וילדה לפחות ילד אחד בריא משלה והיא בגיל 22 עד 39. במרבית המקרים היא גם לא תהיה בעלת קרבה משפחתית להורים המיועדים. בנוסף היא רשאית להיות פונדקאית אם לא עברה יותר מ-4 לידות עם לא יותר מ-2 עוברים בכל הריון וכל עוד עברה לפחות שנה מההריון האחרון.
במקרים מסוימים, ועדת האישורים יכולה לאפשר לאישה נשואה להיות פונדקאית, אך הוועדה צריכה לקבל אישור מבן זוגה לפני חתימת החוזה.
ניתן לבצע לא יותר מ-6 העברות עוברים לאותה אם פונדקאית עד להריון אך הפונדקאית יכולה להרות וללדת פעמיים כחלק מפונדקאות.
תרומת ביצית – מי רשאית לתרום ומהם התנאים לכך?
ככלל, תורמות ביציות הן אנונימיות בישראל. הביציות שלהן יכולות לשמש את האם המיועדת מסיבות רפואיות בלבד ובאישור רופא. במקרים מסוימים ניתן לדעת מי היא תורמת הביציות (רק לאחר קבלת אישור לכך מועדת האישורים).
בישראל קיימים שני סוגים של תורמות ביציות. הראשונה היא “תורמת מתנדבת”, שהיא אישה במצב בריאותי טוב, בגיל 21-35. השניה היא “תורמת מטופלת” שהיא אישה שעוברת טיפול IVF בעצמה ומוכנה לתת את הביציות שלה לזוג אחר. בשני המקרים תורמות הביציות אינן יכולות להיות קרובות משפחה של ההורים המיועדים.
פיצוי כספי לתורמות ביציות הוא אחיד לכולן ונקבע על ידי הממשלה. תורמת אחת אינה יכולה לבצע יותר משלושה מחזורי תרומה (בהפרש זמן של לפחות 180 יום בין המחזורים).
תורמת הביציות רשאית לבקש שחלק מהביציות הנשאבות מגופה יוקפאו לשימוש עתידי על ידה או ישמשו למחקר. מספר הביציות במקרה כזה יהיה 20% ממספר הביציות הנשאבות מגופה של התורמת או שתי ביציות – הנמוך מביניהם.
מהן זכויותיה של הפונדקאית לאחר הלידה?
ככל יולדת, גם פונדקאית זכאית לקבלת תשלום דמי לידה מביטוח לאומי וכן לחופשת לידה על פי זכאותה בהתאם לתקופת עבודתה.
מי מוכרים כהורים חוקיים של היילוד?
בסוף החודש החמישי להריונה של האם הפונדקאית מחויבים ההורים המיועדים להודיע לרשויות על מועד הלידה המשוער. העובדת הסוציאלית צריכה להיות נוכחת במהלך הלידה של הפונדקאית ומתפקידה לארגן את העברת התינוק למגורים של הורים מיועדים. באופן זה הרשויות בודקות את תנאי המגורים ואיכות החיים הצפויים לתינוק תוך שמירה על טובתו.
לאחר מכן על ההורים המיועדים למלא את המסמכים כדי לקבל צו הורות מבית המשפט שיעניק להם את מלוא זכויותיהם ההוריות. לאחר קבלת הצו, ההורים המיועדים מוכרים כהורים חוקיים לילד ומעבירים לו את אזרחותם.
מרכז “סורמום” הוא חברת פונדקאות המספקת מגוון שירותי פוריות ופונדקאות הכוללים תרומת ביציות ופונדקאות בארץ ובחו”ל. המרכז מעניק ליווי ותמיכה מלאים הן להורים המיועדים והן פונדקאיות עד לאחר הלידה.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.