פונדקאות היא אחת הדרכים המיוחדות והמורכבות להקים משפחה, ותהליך זה טומן בחובו לא מעט אתגרים משפטיים, רפואיים, ובירוקרטיים. בישראל, הליך הפונדקאות מוסדר על ידי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, או

הדרך להורות היא מסע מורכב ומרגש שעוברים יחידים וזוגות שאינם יכולים להביא לעולם ילד בעצמם. בעוד שלשיטות מסורתיות של עיבור ואימוץ יש יתרונות משלהן, טכניקות רבייה מודרניות הרחיבו את אפשרויות

פונדקאות הוא נושא שאוסף תחתיו פרקטיקות וגישות רפואיות, דילמות אתיות, רגשות אנושיים מורכבים והגשמת חלומותיהם של אנשים רבים להביא לעולם ילד ולהרחיב את משפחותיהם. תחום זה, על כל מורכבותו מצא

פונדקאות מציעה אלטרנטיבה להבאת ילד לעולם עבור אנשים שאינם יכולים להרות או ללדת באופן טבעי וחולמים להפוך להורים. בעוד שפונדקאות גדלה בפופולריות ברחבי העולם, המסגרת המשפטית שלה משתנה בין מדינות.

פונדקאות היא נושא מורכב ורגיש שעבר התפתחויות משמעותיות בישראל לאורך השנים, במיוחד ביחס לזוגות חד מיניים. עד לאחרונה, החוק אפשר לזוגות הטרוסקסואליים, ולאחר מכן גם לנשים יחידות, לעבור הליך פונדקאות

חוק הפונדקאות נוסד בשנת 1996, תשנ"ו והוא מוכר גם בשמו הרשמי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד). החוק עבר מספר גלגולים ותקנות לאורך השנים אשר הרחיבו בהדרגה את

הביציות הינן חלק מגוף האדם וככאלה ישנם חובה והכרח מוסריים לעשות בהן שימוש מכובד והגון. השימוש בביציות נעשה בדרך כלל למטרות של הולדה או מחקר רפואי, וחוק תרומת ביציות התש"ע

"חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996" הוא חוק המעגן בתוכו את מערכת היחסים והחוקים החלים על זוג הורים המיועדים להיות הורים בדרך של פונדקאות על