האם הטסת עוברים חוקית אל ישראל וממנה? לכאורה, הייתה צריכה להיות תשובה חד משמעית של "כן" או "לא" לשאלה, אבל המציאות היא מעט יותר מורכבת, והפעם, את המורכבות יצר החוק

"ילדים זה שמחה", אמרה ידועה, אך מה בנוגע לתהליך שלפני הבאת ילדים לעולם, מה אם כן יש כוונה, אהבה, אך פשוט הילד לא בא? הטבע אינו עובד וכמיהה להקים משפחה

בתום דיון ממושך, אישרה מליאת הכנסת בחודש יולי השנה את תיקון מס' 2, התשע"ח-2018 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996, ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים.

למרות הסטיגמה ה"כבדה" והמסורתית של רוסיה, רוסיה הייתה אחת מהמדינות הראשונות בעולם רוסיה שהחליטה להיכנס לנושא הפונדקאות ברצינות. לשם ההדגמה, הליך הפונדקאות המוצלח הראשון בעולם התרחש ב-1978 בבריטניה, בעוד שבברית

כיום חוק הפונדקאות בהקשר לקהילת הלהט"ב רלוונטי מתמיד, כאשר לצד החקיקה האחרונה ניתן לראות שיח ער וחשוב אצל פלח גדול מהאוכלוסייה, שיח שבין היתר הוביל לשורת צעדי מחאה, שאת תוצאותיהן

הרצון להיות הורים אינו בהכרח מוסבר, אלא מדובר ברגש עמוק שמניע לפעול ואף גורם לעיתים לעבור מסע ייסורים, וזאת כי תוספת של ילד לתא המשפחתי הינה תוספת מבורכת ומיוחדת, ועל

בשנים האחרונות נפתחת הדרך לפני עוד אנשים המשתמשים בשירותי אם פונדקאית, ועוד נשים מגלות עניין בהליך זה כפונדקאיות. אם פעם הפונדקאית הישראלית הייתה נדירה למציאה בגלל האווירה הישראלית שאינה מעודדת

הקמת משפחה היא עניין רגיש גם במדינה משפחתית ומלוכדת כמו ישראל, משום שהתפיסות השונות שנהוגות בעולם המערבי לגבי המשפחה השפיעו גם עלינו. מבחינת מי שמחפש פתרון של פונדקאות זה אומר

בימינו, זוגות ישראלים אשר מבקשים להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית, רשאים לעשות זאת באחד משני מסלולים - הסכם עם פונדקאית ישראלית (וזאת, בכפוף החוק הישראלי ולאישורה של ועדה מיוחדת במשרד

גם בארץ קיימות מגבלות לזוגות דו מיניים, אך הן כלל אינן מורכבות בהשוואה לסטטוס של זוגות חד מיניים. זוגות שאינם בני אותו מין והם נשואים, רשאים לפנות להליך פונדקאות, אולם