info.nb@surmom.co.il
פונדקאות היא אחד הנושאים הסבוכים והשנויים במחלוקת בחברה הישראלית המגוונת. בעוד שבחלקים ניכרים מהחברה הישראלית קיימת הסכמה לגבי הצורך בפונדקאות במקרים מסוימים, הרי שהעמדות ההלכתיות והחברתיות כלפיה מגוונות ולעיתים חלוקות.
במאמר זה נבחן את היבטי הפונדקאות מזוויות שונות בחברה הישראלית.
פונדקאות בראי ההלכה
סוגיית הפונדקאות מעוררת שאלות והתלבטויות מורכבות בתחום ההלכה היהודית, כאשר ישנן דעות שונות בקרב פוסקי ההלכה לגבי המעמד ההלכתי של הפונדקאות והשלכותיה.
אחת השאלות המרכזיות היא מי נחשבת לאמו של הילד מבחינה הלכתית – האישה שתרמה את הביצית ואת החומר הגנטי, או האישה שנשאה את ההריון וילדה את התינוק?
עמדה אחת רואה בתורמת הביצית את האם ההלכתית, מכיוון שהיא שתרמה את החומר הגנטי, בדומה לקביעת האבהות על פי תרומת הזרע, בעוד שעמדה אחרת רואה באם היולדת את האם ההלכתית של הילד.
מקורות הלכתיים שונים תומכים בשתי העמדות. יש הטוענים כי הנשמה נכנסת לעובר בזמן ההתעברות, מה שמרמז שתורמת הביצית היא האם ההלכתית. לעומת זאת, מקורות אחרים מצביעים על כך שמעמד הילד נקבע בזמן הלידה, וממילא האם היולדת היא האם ההלכתית. עמדה שלישית מציעה לראות את שתי הנשים, תורמת הביצית והאם הפונדקאית, כאמהות של הילד מבחינה הלכתית.
בשל חוסר הבהירות וחילוקי הדעות, קיימות המלצות שונות לגבי השימוש בפונדקאיות יהודיות או לא יהודיות. יש הממליצים לעבור תהליך פונדקאות עם פונדקאית יהודיה, כדי להסיר כל ספק לגבי יהדותו של הילד מבחינת כל העמדות ההלכתיות. אחרים מציעים להשתמש בשירותיה של פונדקאית לא יהודיה, ולערוך הליך גיור לתינוק לאחר לידתו.
יש לציין כי הליכי גיור לתינוקות שנולדו בפונדקאות הם קצרים ומהירים יותר מגיור של ילדים בוגרים, לכן עבור רבים לא מדובר במחסום משמעותי לביצוע התהליך עם פונדקאית שאינה יהודיה.
נוסף על כך, ישנן סוגיות הלכתיות נוספות הקשורות לפונדקאות, כגון איסור גילוי עריות והיתר שימוש בפונדקאית שאינה קרובה משפחה, ואיסור ערבוב זרע שעשוי להתעורר אם הביציות והזרע מגיעים משני בני הזוג.
בשל המורכבות ההלכתית של הנושא, ההמלצה בקרב חוגים מסורתיים ודתיים היא להיוועץ עם רב מוסמך לפני יציאה להליך פונדקאות בישראל או מחוצה לה, כדי לקבל הנחיות ברורות בהתאם לפסיקה ההלכתית הרלוונטית.
התפיסות החברתיות כלפי פונדקאות בישראל
החברה הישראלית עשירה ומגוונת ולכן היא מגלמת תפיסות מגוונות ביותר כלפי הפונדקאות, המשקפות את הרקע התרבותי והערכי של כל מגזר.
בחלקים מסוימים של החברה החרדית והדתית לאומית קיימת התנגדות נחרצת לפונדקאות, הנובעת בעיקר מעמדות הלכתיות המוזכרות לעיל. חששות מערעור המבנה המשפחתי המסורתי ופגיעה באיסורים הלכתיים הובילו לדחייה נחרצת בקרב אנשים רבים באוכלוסיות אלה.
לעומת זאת, בחלקים ניכרים מהחברה החילונית קיימת נטייה להסכים עם פונדקאות כמענה לבעיית העקרות וכדרך לממש את החלום להורות. עמדה זו מבוססת על תפיסת חירות הפרט וזכויות האדם לבחור את דרכי ההולדה הרצויות לו.
עם זאת, גם במגזר החילוני קיימים קולות מסויגים וחוששים מן ההשלכות החברתיות והמוסריות של פונדקאות. טענות אלו כוללות חששות מניצול נשים, מסחור ההולדה, פגיעה בזיקה הטבעית בין אם לילד ופגיעה במעמד האם. כמו כן, קיים חשש שפונדקאות תאפשר יצירת “ילדים לפי הזמנה” ותעודד גידול ילדים מחוץ למסגרת המשפחתית המסורתית.
חוק הפונדקאות הישראלי מתייחס להיבטים השונים של פונדקאות בחברה הישראלית ומהווה מעטפת רחבה המאפשרת לערוך הליכי פונדקאות הוגנים ומוסדרים היטב, מה שמוביל אותנו לסעיף הבא.
היבטים משפטיים של פונדקאות בישראל
נושא הפונדקאות בישראל מוסדר במסגרת חוקית מורכבת, הכוללת חוקים ספציפיים לגבי פונדקאות, אך גם חקיקה הנוגעת לסוגיות של מעמד הילדים, הורות והיבטים משפטיים נוספים.
חוק “הסכמים לנשיאת עוברים” משנת 1996 הוא החוק המסדיר את נושא הפונדקאות בארץ. החוק קובע תנאים מגבילים לביצוע הליכי פונדקאות בארץ, כולל גילם של ההורים המיועדים של האם הפונדקאית, מצב נפשי ופיזי, איסור על פונדקאות מסחרית ותנאים נוספים שהופכים את הפונדקאות בישראל לאתית ומוסדרת.
השיח הציבורי והתקשורתי סביב פונדקאות
בישראל מתנהל שיח ציבורי סוער ומתמשך סביב סוגיות הקשורות לפונדקאות. השיח הזה בא לידי ביטוי בתקשורת, ברשתות החברתיות, בדיונים פרלמנטריים ובוויכוחים ציבוריים.
חלק מהדיון הציבורי מתמקד בהיבטים הערכיים וההלכתיים של הפונדקאות, בהם היבטים אתיים, השלכות על מוסד המשפחה, חששות מניצול נשים ועוד. דיון נרחב מתקיים גם סביב פונדקאות לזוגות חד מיניים שנתון לויכוח משפטי וחברתי.
היבט ציבורי נוסף הוא הפער שבין הביקוש לפונדקאות לבין ההיצע המוגבל, המוביל להמתנה ארוכה מאוד של זוגות רבים. יש הטוענים כי יש לשנות את החוקים במדינה ולאפשר פונדקאות רחבה יותר, בעוד שאחרים חוששים מפני השלכות של שינוי חקיקה כזה.
כפי שניתן לראות, הוויכוח הציבורי חושף את העומק של הפערים התרבותיים והערכיים בחברה הישראלית הרבגונית כלפי פונדקאות בהלכה ובתרבות בישראל. מצד אחד, יש המציגים את הפונדקאות ככלי רפואי והומני המאפשר מימוש החלום להורות. מנגד, אחרים רואים בה כוח מערער המאיים על הערכים המשפחתיים והחברתיים המקובלים.
עם זאת, במרוצת השנים אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של קבלה ופתיחות של פונדקאות כאמצעי לגיטימי וחשוב להולדת ילדים והרחבת משפחות.
עם מעטפת תמיכה מקיפה של סוכנות הפונדקאות סורמום, זוגות ויחידים רבים יכולים לעבור את מסעות הפונדקאות שלהם בצורה חלקה שמתאימה באופן מיטבי לתרבות הישראלית ולמסגרת החוקית בישראל.
לחצו כאן וצרו איתנו קשר כדי לשמוע על מסלולי הפונדקאות המקיפים שלנו בארץ ובעולם.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.