ישנם מקרים רבים אשר גורמים לקשיי פריון בקרב גברים ונשים. לכן, מומחי פוריות עורכים הבדלה בין הגורמים השונים ומנסים להתאים את הטיפול המתאים ביותר לכל סוג של בעיה. על אף שטיפולי הפוריות המוכרים ביותר הם הפריה חוץ גופית סטנדרטית (IVF) והזרעה מלאכותית, ישנם טיפולים נוספים אשר יכולים לתת מענה איכותי לחלק מבעיות הפוריות. אחת מהן היא מיקרומניפולציה.
אז מהי בעצם שיטת הטיפול הזאת, למי היא מתאימה ומה סיכויי ההצלחה שלה? הכנו לכם מדריך על אחד מתחומי הטיפול המתקדמים ביותר כיום.
מהי מיקרומניפולציה?
רבייה מסייעת, PGD ו-ICSI, מכונים ביחד – מיקרומניפולציה. זוהי אפשרות לבצע טכניקות מתקדמות מסוימות בנוסף להליך הסטנדרטי של הפריה חוץ גופית (IVF). מטרת הטיפולים הללו היא להתגבר על סיבוכים ספציפיים שעשויים להשפיע על יכולתם של בני הזוג להרות וללדת תינוק בריא.
טכניקות מיקרומניפולציה כוללות רבייה מסייעת, אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) והזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI). הליכים מתקדמים אלה מוצעים במגוון מרפאות פוריות בארץ ובעולם ומאפשרות התעברות לנשים שפעם לא היה להן כמעט סיכוי להיכנס להריון. סיכויי הצלחה במיקרומניפולציה גבוהים ביחס להצלחת טיפולי פוריות אחרים.
הזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI)
על ידי בידוד והזרקה של תא זרע בודד ובריא ישירות לכל ביצית, מומחי פוריות אפשרו להתגבר על כמה מהמקרים החמורים ביותר של אי פוריות של בקרב גברים. הזרקת זרע אינטרציטופלזמית, או ICSI, מאפשרת למטופלים עם ספירת זרע נמוכה מאוד או מספרים גבוהים של זרע לא נורמלי או לא תנועתי, להפרות בהצלחה את בת זוגן.
תהליך ה-ICSI מתחיל באותו אופן כמו הפריה חוץ גופית רגילה – עם השראת ביוץ והליך של שאיבת ביצית. לאחר הוצאת הביציות מהשחלות, אוספים גם את דגימת הזרע ומכינים את שתיהן להפריה.
עם זאת, ICSI שונה מהפריה חוץ גופית סטנדרטית בכך שמומחי הפוריות משתמשים במיקרוסקופים רבי עוצמה ובציוד מדויק כדי לבחור תאי זרע בודדים בריאים ולהכניס אותם ישירות לביצית, במקום רק לשלב את הביציות המוכנות והזרע במיכל מעבדה ולהמתין עד שההפריה תתבצע מעצמה. זה ממקסם את מספר הביציות שהופרו בהצלחה, ללא קשר לאיכות הכללית של הזרע.
עוברים שנוצרו באמצעות ICSI יתפתחו באותו אופן כמו אלה שנוצרו באופן טבעי או באמצעות הפריה חוץ גופית. שיעורי ההצלחה של ICSI דומים לאלה הקשורים להפריה חוץ גופית (IVF).
אבחון גנטי טרום השרשה (PGD)
זוגות שיש להם מצב גנטי ידוע שעלול לאיים על החיים או על הבריאות של ילדם, עשויים לרצות לשקול אבחנה גנטית טרום השרשה, או בקיצור – PGD. טכניקת מיקרומניפולציה זו מאפשרת לזהות מצבים גנטיים מסוימים בעוברים מוקדמים לפני העברתם לרחם. על ידי בחירת העוברים בעלי הסבירות הנמוכה ביותר לשאת את החומר הגנטי עבור מחלה או מצב, ניתן למזער את הסיכון שהמטופלים יעבירו את המצב הנתון לילדיהם.
סיוע בבקיעה
במהלך חמשת עד ששת הימים הראשונים לאחר ההתעברות, העובר עטוף במבנה דמוי קונכייה המכונה zona pellucida (אזור שקוף). על מנת שההשתלה, ובעקבותיה ההריון – יתרחשו, העובר חייב להימלט מה- zona pellucida. תהליך זה ידוע בשם בקיעה. עם זאת, במקרים מסוימים העובר לא יוכל לבקוע, ובכך ימנעו ההשתלה וההריון.
לנשים שעברו מספר מחזורים לא מוצלחים של הפריה חוץ גופית IVF, בקיעה מסייעת עשויה להוות פתרון מתאים. באמצעות לייזר מיוחד, ניתן ליצור פתח זעיר ב- zona pellucida של העובר זמן קצר לפני הכנסתו לרחם, מה שמקל על העובר להשלים את תהליך הבקיעה. ישנן עדויות לכך שנשים שמייצרות zona pellucida עבה יותר או שנמצאות בשנות הפוריות המאוחרות שלהן, יכולות להפיק תועלת מטכניקה זו.
הפריה חוץ גופית עם תרומת ביציות
אחד הגורמים החשובים ביותר בניבוי הצלחת הטיפול הוא גילה של האישה. עבור מטופלות מתחת לגיל 30, ניתן לצפות באופן לגיטימי לאחוזי הצלחה של 30-50 אחוזים בכל הוצאת ביצית. עבור מטופלות מעל גיל 40, שיעורי ההצלחה יורדים ל- 5 אחוזים עד לכל היותר 20 אחוזים. לביציות של נשים צעירות יש פוטנציאל פוריות גדול יותר, ופוטנציאל זה מנוצל בטיפול בביצית מתורמת.
במצב זה, ביציות מאישה אחרת (התורמת) מופרות עם הזרע של הגבר והעוברים שנוצרו מושתלים ברחם של האם המיועדת. זקיקים מעוררים ומוציאים ביציות מהתורמת באמצעות טכניקות IVF-ET שגרתיות.
שיעורי ההריון באמצעות תורמות צעירות גבוהים בהשוואה לאלו שהושגו אצל נשים בגיל דומה המשתמשות בביציות שלהן.
הטיפול בתורמת הביציות
באופן כללי, גירוי של מחזור תורמת הביצית דומה לזה של אישה המשתמשת בביציות שלה להפריה חוץ גופית. גלולות למניעת הריון משמשות לעתים קרובות במחזור שלפני הגירוי. בשלב מאוחר של המחזור שלפני הגירוי השחלתי, ניתן להתחיל את התורמת בטיפול יומיומי בתרופה הניתנת בזריקה ומטרתה להגביר את פעילות השחלות. לחלופין, ניתן לתת אנטגוניסט GnRH לאחר שהחל גירוי שחלתי למניעת ביוץ.
לאחר תחילת הווסת של התורמת, יתווספו זריקות יומיות תוך שריריות של תכשיר גונדוטרופין תרופתי. בדרך כלל, התורמת תקבל זריקות גונדוטרופין יומיות למשך שבעה עד 12 ימים בסך הכל. במהלך הזמן בו התורמת מקבלת את זריקות הגונדוטרופין, היא תעבור בדיקות אולטרסאונד נרתיקי תכופות והוצאת דם לקביעת רמת האסטרדיול (E2). כאשר בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם מצביעות על כך שהתפתחות הזקיקים היא אופטימלית, התורמת תקבל זריקה של תרופה פרמצבטית אחרת בשם גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG). יומיים (35-36 שעות) לאחר הזרקת hCG מתבצעת הוצאת ביצית.
דגימת זרע נאספת מבן זוגו של האם המיועדת ביום ההחזרה מכיוון שהביציות מוזרעות ביום זה. העברת ביציות מופרות ברחם האם המיועדת מבוצעת בדרך כלל שלושה עד חמישה ימים לאחר החזרת הביצית.
הפריה חוץ גופית בפונדקאית
במקרים מסוימים, זוג עשוי להזדקק לסיוע של נשאית הריון כדי להשיג הריון מוצלח. לפונדקאית אין קשר גנטי לתינוק שיוולד מהתהליך והיא רק נושאת את העובר ברחמה עד הלידה. ההורים המיועדים הם אלו שמספקים את העובר באמצעות הפריה חוץ גופית. כמו בתרומת ביצית, הסטטיסטיקה הטובה ביותר מתרחשת כאשר העוברים מועברים במהלך מחזור טרי, המחייב את האישה ופונדקאית ההריון שלה להיות מסונכרנות כמו בתרומת ביציות.
סוכנות הפונדקאות “סורמום” מציעה מגוון טיפולי פוריות במרכזי הפוריות הטובים ביותר בארץ ובחו”ל ומסייעת הן בתרומת ביציות והן במציאת הפונדקאית המתאימה וביצוע הליך פונדקאות לאורך כל הדרך. למידע נוסף על סוגי הטיפולים השונים ותהליכי הפונדקאות, ניתן לקרוא בבלוג המקצועי שלנו.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.