יש זוגות רבים שמנסים להיכנס להיריון ולא מצליחים, וצריכים לעבור טיפולים שונים כדי להביא ילד לעולם. אבל יש גם כאלו שכבר הצליחו להיכנס להריון, אך האישה לא מצליחה להחזיק את העובר ברחמה והיא מפילה אותו. אובדן הריון הוא חוויה קשה ולא תמיד יודעים מהי הסיבה לכך, אך יש כמה סיבות שנחשבות לנפוצות בעניין.
קצת על הפלות
אז מה נחשבת הפלה? מהי השכיחות של הפלות? יש כמובן הפלות שיזומות על ידי נשים, הפלות שיכולות להיות בגלל הריון לא רצוי בדרך כלל. כל סיום של הריון עד לשבוע 20 נחשב להפלה, בין אם הוא יזום או טבעי ורוב ההפלות הספונטניות קורות בשליש הראשון של ההיריון. למעשה, רובן המכריע של ההפלות מתרחשות עד לשבוע ה-10, וככל שההריון מתקדם הסיכויים להפלה טבעית הולכים וקטנים.
הריון מאובחן קלינית בדרך כלל בשבוע ה-5 ולכן אם יש הפלה לפני כן היא לא תיכנס לסטטיסטיקה. בין השבוע ה-5 לשבוע ה-9 שאלו כבר שבועות מאובחנים קלינית שיעור ההפלות הוא כ-10%, ובין השבוע ה-9 ל-16 שיעור ההפלות הוא של כ-3%. לאחר שבוע 16 יורד שיעור ההפלות לאחוז אחד בלבד.
הפלה יכולה להיות פעם אחת או פעמים בודדות ויש לא מעט נשים שחוו את החוויה הלא פשוטה הזו, אך יש נשים שאצלן מדובר על הפלות חוזרות והן לא מצליחות להביא ילד לעולם. הנה כמה מהסיבות הנפוצות להפלות חוזרות:
מחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות אלו מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו או במילים אחרות, לאם יש נוגדנים נגד עצמה. במקרים כאלו יכולה להיות פגיעה באיברים שונים, כשהפלות חוזרות במקרה כזה יכולות להיות הסימן הראשון למחלה מורכבת יותר. את האבחון לבעיה הזו עושים על ידי בדיקות ואיתור נוכחות של נוגדנים שונים.
גורם אנטומי
גורמים אנטומיים נמצאים בכ-15% מההפלות החוזרות. את הגורמים האנטומיים מחלקים ל-2 קבוצות, האחת היא אי ספיקה של צוואר הרחם והשנייה מומים מבניים של הרחם. אי ספיקה של צוואר הרחם זה אומר אי יכולתו של הרחם להישאר ארוך וסגור במהלך כל ההריון והוא נפתח בשלב מוקדם יותר. הפתיחה גורמת לבליטה של קרומי ההריון לתוך הנרתיק, היחלשות שלהם, פקיעה והפלה.
מומים מבניים מתחלקים לשניים, רחם דו קרני שמהווה כ-40% מהמומים המבניים הנפוצים ורחם עם מחיצה שמהווה 35% מהמומים המבניים הנפוצים. שאר המומים המבניים פחות נפוצים.
גורם גנטי
עוד סיבה נפוצה להפלות חוזרות היא הגורם הגנטי. מעל ל-50% מההפלות בשליש הראשון של ההריון מתרחשות בגלל הפרעה כרומוזומלית בעובר. יש הפרעות כרומוזומליות שונות שחלק מהן קשורות להפרעה בהתפתחות הביצית או הזרע, או חוסרים שונים.
גורמים אנדוקריניים
גם הפרעות הורמונאליות באם יכולות לגרום להפלות ואף להפלות חוזרות. מי שסובלת מתת פעילות של בלוטת התריס או מעודף פעילות של בלוטת התריס, עלולה להיות בקבוצת הסיכון, כשבדרך כלל איזון תרופתי פותר את הבעיה. הפלות חוזרות על רקע אנדוקריני קורות בקרוב ל-20% מההפלות.
זיהומים
כל מה שנוגע לזיהומים בחלל הרחם ובשק מי השפיר נמצא בוויכוח בעולם רפואת הנשים. יש רופאים שטוענים שזיהום הוא אחד הגורמים להפלות חוזרות ויש רופאים שטוענים שלא. אין היום המלצה לבירור שגרתי של גורמים מזהמים אם כי יש רופאים שבכל זאת שולחים לבירור כזה.
הטיפולים במקרים של הפלות חוזרות
יש טיפולים שונים שניתן לתת במקרים של הפלות חוזרות ובחלק לא מבוטל מהם יש הצלחה להיכנס להיריון לאחריהם. כך לדוגמא באי ספיקה של צוואר הרחם עושים לעיתים תפר צווארי שלא מאפשר לו להיפתח, בהפרעות אנדוקריניות מאזנים תרופתית, במחלות אוטואימוניות שונות נותנים טיפול מתאים, בבעיות מבניות ניתן ייעוץ לטיפולים כירורגיים אפשריים וכדומה. אבל מה עושים במידה והטיפולים האלו לא עוזרים? האם אין אפשרות לבני הזוג להביא ילד לעולם? התשובה היא שיש. אומנם לא בדרך טבעית אלא באמצעות פונדקאית.
פונדקאות כפתרון אפשרי להפלות חוזרות
הפלות חוזרות שאין אפשרות לטפל בהן יוצרות אם כן מצב בו אישה לא יכולה להחזיק הריון מה שאומר שהיא לא תוכל להביא ילדים לעולם. הפתרון במקרה כזה הוא “פשוט”, העברת ההריון למישהי אחרת, לרחם אחר, תקין, כדי שהעובר יוכל לשרוד את ההריון .
פונדקאות כשמה כן היא, הגוף של הפונדקאית משמש כמעין פונדק, מלון עבור העובר, לאחר שמתבצעת הפריית מבחנה. איך זה עובד בפועל עם נשים שעוברות הפלות חוזרות? הן עוברות שאיבת ביציות והזכר נותן דגימת זרע, לאחר שעושים כמובן את כל הבדיקות שמאשרות שאין בעיה בזרע או בביצית והבעיה היא ברחם עצמו. הזרע מפרה את הביצית בתנאי מעבדה, העוברים גדלים מעט בתנאי מעבדה וכשהם מגיעים לשלב בו ניתן להכניס אותם לרחם, הם מוכנסים לרחמה של האם הפונדקאית. כך, אישה אחרת למעשה נושאת את ההריון אך הגנים של העוברים הם של זוג ההורים שלהם.
פונדקאות כזו נקראת פונדקאות מלאה. אך ורק נשיאת העוברים ואחזקת ההריון ואין לאם הפונדקאית שום קשר גנטי לעוברים. יש אפשרות נוספת שנקראת “פונדקאות חלקית“, מה שאומר שהאם הפונדקאית גם תורמת את הביציות כך שיש לה קשר ביולוגי לעובר. פונדקאות חלקית לא חוקית בישראל ויש מדינות בעולם בהם ניתן לקיים פונדקאות בפורמט הזה. יש לא מעט בעיות אתיות ומוסריות ובישראל גם הלכתיות לפונדקאות חלקית, כך שלא סתם סוג זה של פונדקאות נאסר בארץ.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.