info.nb@surmom.co.il
מאז הריון המבחנה הראשון נראה שהפריה חוץ גופית כאילו הייתה אתנו מאז ומעולם. שאיבת ביציות היא חלק מהתהליך של הפריה חוץ גופית וכדאי לדעת עליה יותר, לכן מומלץ מאוד לקרוא את המאמר הבא:
יש הליכים רפואיים רבים שכבר מזמן הפכו למובנים מאליהם, עד כדי כך שאנחנו כבר לא זוכרים מתי או אם בכלל היו קשיים בהם. האמת היא ששאיבת ביציות שהיא חלק מהליך של הפריה חוץ גופית היא הליך שיש בו סיכונים מסוימים, אבל ברוב המקרים היא מתבצעת בצורה חלקה וסדירה. למרות סיכונים לא צפויים שאנחנו יודעים שקיימים בכל מצב רפואי שכזה, הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת והמחקרים שנעשים כבר שנים יכולים לצפות בוודאות סבירה כל מצב כזה ולהיערך לו.
שאיבת ביציות נעשית אצל כל מי שנזקק להפריה חוץ גופית. זה יכול להיות הן כתוצאה מבעיות רפואיות אצל הגבר או אצל בת הזוג, או אצל זוגות חד מיניים. השאיבה נעשית גם למטרות של הריון פונדקאי בגלל שלל הסיבות שיכולות לגרום לצורך זה. להלן כל מה שנחוץ לדעת על שאיבת ביציות וכיצד להתכונן לכך.
ראשית, מהי הפריה חוץ גופית?
ההפריה הראשונה נעשתה בשנת 1978 והייתה מיועדת לנשים שלא יכלו להרות. בלשון עממית קוראים לזה הריון מבחנה, וזה אכן מה שנעשה בהליך זה. כאשר נשים אינן יכולות להרות בצורה טבעית ברחמן או כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, ההפריה הטבעית אינה אפשרית. במקרים אלה ההפריה החוץ גופית נעשית לא ברחם אלא בצורה מלאכותית במבחנה שבה מפגישים את הזרע עם הביציות. היום, הפריה חוץ גופית השתכללה והיא מיועדת גם לעקיפת בעיות מכניות לא רק אצל נשים גם אצל גברים.
לאחר מכן מחדירים את העוברים המופרים והתקינים לרחם האמא הביולוגית או לרחם האם הנושאת את העוברים בהליך פונדקאי. ההבדל ביניהם הוא ממי שואבים את הביציות, כאשר לעתים מדובר בביציות של האם הביולוגית ולעתים מדובר בתרומת ביציות. בכל מקרה, כולן נשאבות באותה צורה ומועברות למעבדה בדרך מאובטחת ששומרת על טריותן ושלמותן. מכאן נובע שהביציות חייבות להיות תקינות, צעירות ובמצב אידיאלי, ולכן קיימות מגבלות רבות ממי אפשר לשאוב ביציות שיוכלו לעמוד בהליכים אלה מבלי להתפרק.
לטיפול זה יש כמה שלבים עיקריים:
- שאיבת ביציות בשלות מהאישה, האם הביולוגית או האם הפונדקאית.
- הפריית הביציות בזרע במבחנה, כאשר לפעמים מבצעים התערבות נוספת כמו מיקרו-מניפולציה כדי להשביח וכדי להבטיח הפריה.
- גידול העוברים במעבדה עד השלב שבו הם מוכנים להחדרה לרחם.
- החדרה לרחם.
אילו בדיקות יש לעשות לפני שאיבת ביציות?
אם הגעתם לשלב שאיבת הביציות זה סימן שכבר עברתם את הבדיקות שמוכיחות שעליכם לעשות זאת משום שלא תיכנסו להריון בדרך טבעית. הבדיקות כוללות בדיקות דם, נוסף על בדיקות מכניות של הרחם. בודקים הימצאות מחלות שונות, פרופיל הורמונלי מלא גם כדי להיות מוכן לקראת ההפריה ולדעת אם נחוצה מניפולציה נוספת, בדיקות וירוסים בדם וצילום רחם, כדי לוודא שתוכלי לעבור את ההליך ללא תקלות.
חשיבותן של ביציות תקינות ובשלות להצלחת התהליך
בעיות פוריות רבות נעוצות במצב הביציות. הפרדוקס הגדול של השגת הריונות שמסתיימים בלידת חי בגיל מבוגר נעוץ בעובדה שמצד אחד אפשר להשתמש בהפריה חוץ גופית ומצד שני מצב הביציות בגיל מבוגר אינו מאפשר כניסה טבעית להריון. מצב הביציות קריטי להפריה וללא ביציות טריות וצעירות הן פשוט לא יופרו.
זו הסיבה שבגללה נזקקים לעתים לתרומת ביציות וזוהי הסיבה שבגללה נכשלות לעתים אפילו הפריות חוץ גופיות בביציות שנראו לפחות לכאורה בשלות וטריות. עוד יותר קריטי הוא לשאוב ביציות בדיוק ברגע הנכון, כשהביציות מבשילות להפריה.
כיצד מבטיחים הבשלת ביציות
מחזור חודשי מניב זקיק אחד ובו ביצית אחת בלבד המוכנה להפריה. כדי להגביר את הסיכויים להפריה חוץ גופית מוצלחת, חייבים להפיק יותר ביציות בכל מחזור אחד של האישה בהליך שנקרא השראת ביוץ. לצורך כך מקבלים זריקות ותרופות הורמונליות כדי לגרות את השחלות ולהגביר את ייצור הזקיקים והביציות במחזור אחד.
השימוש בתרופות הורמונליות אלה והתגובה שהגוף מגיב להן הן הסיבה שמשתדלים לא לעבור את ההליך הזה יותר מדי פעמים. ככל שהאישה מבוגרת יותר ועוברת יותר טיפולי פוריות כך יש להתחשב במגבלות הגוף והבריאות ולא להעמיס יותר מדי. לאחר קבלת התרופות עוקבים אחר הביציות יום יום במעקב ביציות שמודד את גודלן עד שמגיעים ליום שבו הן בשלות לשאיבה.
הפרוטוקולים הנהוגים בשאיבת ביציות
הפרוטוקולים נתונים לשיקול דעתו של הרופא בהתאם למצב המטופלת וקריטריונים שונים. קורה גם שמשלבים פרוטוקולים אצל אותה מטופלת לפי הצורך.
- פרוטוקול קצר – שילוב של מתן תרופות לעיכוב ביוץ מוקדם מסוג GnRH וגירוי השחלות לייצור מוגבר של זקיקים ממשפחת הגונדוטרופינים. עוקבים אחר הזקיקים המתפתחים עד לגודל 17 מ”מ, שהוא הגודל שנחשב בשל לשאיבה ולהפריה.
- פרוטוקול ארוך – משלבים גם בו את התרופות למניעת ביוץ מוקדם ולגירוי השחלות, אולם ההבדל הוא משך הזמן שלוקח כדי לעשות זאת. בפרוטוקול זה מחכים שבועיים כדי לוודא שאכן הושג השלב הראשון של דיכוי הביוץ ורק אז מתחילים לגרות את השחלות. נחשב לפרוטוקול מועדף בגלל הסיכוי הטוב יותר להשיג הריון.
- פרוטוקול חדש – הופך את השלבים ומתחיל בגירוי השחלות קודם כל, ורק כאשר מתחילים להיווצר הזקיקים ועוקבים אחר הגודל שלהם מתחילים לעכב את הביוץ המוקדם.
שאיבת הביציות
ההליך מהיר ונעשה בתוך כמה דקות, אולם דורש השגחה לאחר מכן בגלל דקירת הנרתיק והשחלות, מה שעלול לגרום לכאב אחרי שמתעוררים מההרדמה.
- כשהזקיקים מגיעים לגודל 17 מ”מ מזריקים תרופה שגורמת להבשלת הביצית 24 שעות לפני השאיבה מסוג אוביטרל או פרגניל. את כל התרופות מזריקה המטופלת לעצמה או בעזרת אדם נוסף.
- שאיבת הביציות נעשית בהרדמה כללית בחדר הניתוח.
- מחדירים מחט לשחלות בעזרת אולטרסאונד דרך דופן הנרתיק ישר לשחלה. שואבים את הביצית יחד עם הזקיק.
- שולחים את הנוזל שנשאב למעבדה, מוציאים את הביציות ובודקים אם הן בשלות.
- מפרים את הביציות בזרע ומכינים להחזרה לרחם.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.