הליכי פונדקאות להבאת ילדים לעולם הולכת והופכת יותר נפוצה גם בישראל, כאשר האפשרויות שנפתחות בפני אנשים להפוך להורים מתרבות. עם זאת, רב המידע המוטעה בנידון מתלווה לפרסומים הרבים בנידון, והגיע הזמן לעשות סדר בנושא זה, מהשאלה הכי בסיסית ועד השאלות הכי מורכבות. זהו הבסיס לכל מי שמתעניין בהליך פונדקאות ורוצה להמשיך בו בעזרת אחת הסוכנויות לפונדקאות שמטפלות בכך בישראל.
מהי פונדקאות?
פונדקאות היא הליך נשיאת העובר והריון שמתקיים אצל אישה שהיא אינה האם שמקבלת את התינוק בסופו. הפונדקאות יכולה להיות חלקית, כאשר האישה הפונדקאית גם תורמת את הביצית, או מלאה כאשר היא רק נושאת את העובר ברחמה למשך כל ההריון. בשני המקרים היא מקבלת את העובר בטיפול IVF, כלומר בהפריית מבחנה והשתלת העובר ברחמה. בפונדקאות חלקית היא קשורה גנטית לתינוק בגלל הביצית שלה ובפונדקאות מלאה היא אינה קשורה גנטית לתינוק.
האם פונדקאות היא חוקית בישראל?
פונדקאות היא חוקית בישראל לפי סייגים והגבלות שמפורטות בחוק, הן בגלל שאלות אתיות ומוסריות והן בגלל שאלות הלכתיות. הפונדקאות המלאה היא החוקית בישראל, שבה הביצית אינה של האם הפונדקאית. הפונדקאות החלקית אסורה בישראל משום שהיא כמו אימוץ מלא של התינוק הטבעי של הפונדקאית. משרד הבריאות מפקח על ההליך מתחילתו, כולל בחירת האם הפונדקאית, אישור הזוגות, וכולם חייבים לעמוד בקריטריונים להליך אישור נשיאת עוברים וחתימה על ההסכם.
אילו סיבות גורמות לפנייה להליך פונדקאות?
כחלק מההתפתחות הטכנולוגית שמסייעת למצוא פתרונות לבעיות פריון אצל נשים וגברים, גם פונדקאות היא חלק מהפתרונות המוצעים לזוגות וליחידים. הסיבות לפנייה להליך זה מגוונות. זה נע מבעיות שמונעות מהאישה להרות, כמו בעיות הורמונליות, פגמים במערכת הרבייה או סכנה לחיי האישה אם תהרה. כמו כן, פונדקאות מקובלת אצל זוגות של הומואים שזקוקים לאישה לצורך זה. פונדקאות מאושרת גם לנשים שחוו כישלונות רבים בטיפולי פוריות רגילים וברור שכבר לא תוכל להרות או שזה יסכן אותה.
מהן ההתנגדויות המוסריות והאתיות המוכרות?
השאלה המוסרית הבסיסית היא שאלת השימוש ברחם של אישה אחרת שאינה מגדלת את ילדה, משום שכל הריון טומן בחובו גם סיכונים, שלא לדבר על ההתקשרות הנפשית של האם לתינוק שמקשה על מסירת הילד לזוג אחר לאחר שאישה אחרת נושאת אותו ברחמה. משום כך יש פיקוח הדוק ונוקשה ביורת על מנת למנוע ניצול נשים חלשות ועניות לשאת את ההריון ולוותר על הילד אחר כך תמורת כסף כמו בסחר תינוקות. משום כך, המיונים והבחירה באישה פונדקאית מאוד מדוקדקים וחייבים לעמוד בכל הקריטריונים של הוועדה לאישור הליך נשיאת עוברים, כדי לוודא שאין כאן ניצול אנושי וכספי וכדי לוודא מסירה מרצון של העובר לידי הוריו לאחר חתימת ההסכם לנשיאת עוברים.
למה בוועדה לאישור הפונדקאות בישראל יש גם רב?
הליך הפונדקאות בישראל ייחודי גם בגלל שאלות הלכתיות הנוספות לשאלות המוסריות של השימוש ברחם אישה זרה כדי לשאת ילד שיימסר בסופו של דבר לזוג הורים אחר. זה תקף מאוד גם אם הזוגות חילונים לגמרי, משום שאם הילד יגדל בישראל יש חשיבות לזהות הדתית שלו גם אם המשפחה חילונית לגמרי. עקרונית, הפונדקאות מאושרת ומותרת הלכתית על כל הזרמים בגלל המצווה להרחיב את המשפחה. משרד הבריאות מלווה את ההליך בעזרת ועדה שבה לא רק אנשי מקצוע אלא גם רב שמתייחס לשאלות אלה. זה חשוב לא רק לעתידו של הילד כיהודי אלא גם משום שנשים דתיות לא מעטות משמשות פונדקאיות עם אישור בלכתי, מה שנותן גושפנקא מוסרית נוספת. את הסייגים והמגבלות ההלכתיות והמוסריות לפונדקאות בישראל כמו פונדקאית שאינה קרובת משפחה ועוד, תוכלו ללמוד מהקריטריונים שיוצגו בפניכם עם תחילת ההליך. סוכנות לפונדקאות חייבת לפעול לפי דרישות ההלכה כדי למנוע את הקשיים ואת הסיבוכים שנובעים מאי ציות להן.
אילו מגבלות הלכתיות קיימות בישראל לפונדקאות?
כאמור, רבנים בודקים כמה קריטריונים כדי לוודא שיעמדו בדרישות ההלכתיות גם אם ההורים חילוניים. הדרישה הראשונית היא שהאם הפונדקאית תהיה שייכת לאותה דת של ההורים המיועדים, משום שהיא נחשבת לאם התינוק לפי ההלכה. הפונדקאית לא יכולה להיות נשואה אלא במקרים ייחודיים ונדירים בלבד. בדרך כלל היא גרושה או רווקה ואין לה קרבת משפחה כלשהי להורים המיועדים. אישור הלכתי ניתן רק להריון שאינו תוצאה של קיום יחסי אישות בין הפונדקאית לבין האב המיועד, אלא רק בהתערבות חיצונית.
איך מתבצע הליך הפונדקאות?
כל זוג שמעוניין לפתוח בהליך פונדקאות צריך לקבל אישור מהוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, על ידי פנייה למשרד האחראי על כך במשרד הבריאות. במכתב הפנייה יש לציין את הפרטים הרלוונטיים לזוג ולסיבות לפנייתו, כולל מעמדם האישי, דתם, כתובת וצילומי תעודות הזהות, אישורים עדכניים ממרשם האוכלוסין על מצבם, חוות דעת רפואיות על מצב האישה ואי יכולתה להרות, בדיקות זרע של האב, סיכומים רפואיים מרופאי המשפחה על מצב בריאותם של ההורים משום שגם זה ישפיע על האישור לצרפם להליך. שם מתחילים הדיונים הממושכים שנועדו גם כדי לבדוק את מצב ההורים המיועדים ולוודא שהם בריאים ובמצב כלכלי יציב, וללא רישום פלילי.
מה קורה לאחר שמתקבל אישור מהוועדה?
לאחר קבלת אישור עקרוני בני הזוג יכולים להתחיל לאתר אם פונדקאית או לבד או בעזרת סוכנויות לפונדקאות המתמחות בכך. לאחר מכן עוברים הליכים מורכבים לאישור וניסוח ההסכמים ביניהם, כולל חוות דעת רפואיות ופסיכולוגיות כדי לצמצם ככל האפשר בעיות של אי התאמה בין הזוג לאם הפונדקאית או כדי לשלול מצב של הפרת הסכמים שונים. יש לציין כי הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין שונים ועוברים בדיקות מדוקדקות מאוד כולל רישומים פליליים, חוות דעת סוציאלית, ובדיקות רפואיות שונות.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.