פונדקאות לעומת אימוץ

“ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה” כבר שר שלמה בר בשיר המוכר, ואכן, ילדים הם הטעם לחיים, הם האור והאנרגיות, הם כל הטוב והרצון לנתינה. עם כמה שקשה לגדל ילדים, אין כמעט מי שלא רוצה אותם, אין כמעט מי שמוותר על רגש ההורות, ומי שלא יכול להביא לעולם ילדים עובר לא מעט ייסורים.

הרצון בילד הוא כה עז, עד שרבים עושים הרבה מעבר להיגיון בשבילם. אנשים מוכנים לוותר על חיים נוחים, על המון כסף רק שיהיו להם ילדים ואם הם מתקשים להביא ילדים לעולם, הם עושים את כל הטיפולים האפשריים על מנת להצליח. ואכן, ברוב רובם של המקרים היום, הרפואה מתגברת על הקשיים. יש היום אמצעים שונים לאיתור זרע אצל הגבר גם אם הספירה נמוכה, יש טיפולי הפרייה שונים שזוגות רבים עוברים ומסתיימים בהצלחה, ולשמחתנו, רוב הזוגות מצליחים להביא ילד לעולם.

אבל מה עם אלו שלא מצליחים? מה עם אלו שהבעיה אצלם כל כך חמורה עד שגם הרפואה המתקדמת כל כך לא מוצאת להם פתרון? להם יש שתי אופציות. אופציה אחת היא אימוץ ילד ואופציה שנייה היא הליך פונדקאות שמתאים למקרים מסוימים.

פונדקאות – הפתרון לבעיית פוריות נשית

יש נשים שלא יכולות להביא ילד לעולם בצורה טבעית. הן לא יכולות להיכנס להיריון או שלא יכולות להחזיק הריון, ובסופו של דבר הן חסומות בפני הבאת ילד. זה היה ככה בעבר אבל היום יש את האפשרות של פונדקאות, מה שאומר שמישהי אחרת נושאת את ההריון עבור האישה. היא מופרית בהפריית מבחנה על ידי הזרע והביצית של בני הזוג וכשהעוברים מוכנסים לרחמה היא זו שנושאת אותם עד ללידה.

זה מה שנקרא פונדקאות. “איחסון” של העוברים עד שהם יוצאים לאוויר העולם. ישנם שני סוגים של פונדקאות, פונדקאות חלקית ופונדקאות מלאה. מה זה כל אחד מהם?

פונדקאות מלאה – פונדקאות מלאה היא בדיוק מה שהסברנו פה בשורות הקודמות. זו היא פונדקאות שהיא רק “איחסון” של העוברים, מה שאומר שאין לאם הפונדקאית שום קשר גנטי לתינוק. זה סוג הפונדקאות המותר בישראל.

פונדקאות חלקית – פונדקאות חלקית היא כבר סיפור אחר לגמרי מכיוון שמדובר על אם פונדקאית שלא רק תורמת את הגוף שלה להליך אלא גם תורמת את הביציות שלה. יש נשים שלא יכולות לייצר ביציות כך שהן לא יכולות לתרום את תרומתן הגנטית. הם הפונדקאית היא זו שתורמת את הביציות ויחד עם הזרע של האב נוצר העובר. במקרה כזה, האם הביולוגית של התינוק העתידי היא האם הפונדקאית, מה שיכול לסבך מאוד את העניין ובישראל סוג כזה של פונדקאות הוא אסור

הקשר הגנטי בפונדקאות מול אימוץ

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין פונדקאות לאימוץ הוא העניין הגנטי. לזוגות שלא יכולים להביא ילדים לעולם יש אם כן שתי אפשרויות, האפשרות האחת היא אימוץ והאפשרות השנייה במידה והבעיה היא אצל האישה, פונדקאות. בפונדקאות אם כן יש קשר גנטי בין הילד לבין הוריו מכיוון שהם הוריו הביולוגיים (בפונדקאות מלאה) אך באימוץ אין קשר ביולוגי בין ההורים לבין הילד מכיוון שהילד נולד להורים אחרים לגמרי ובמקרים רבים, אלו אפילו הורים שלא מהמדינה של ההורים המאמצים.

אין ספק שזה הבדל שיכול להוביל לבעיות רגשיות שונות. יש לא מעט זוגות שמפחדים שהם לא ייקשרו מספיק לילד מכיוון שהוא לא שלהם וזה גורם להם לא לרצות לאמץ ילד אלא ללכת להליך פונדקאות.

הניראות החיצונית

זה הבדל שמתקשר ישירות לסעיף הקודם שהזכרנו. ילד שנולד מפונדקאות מלאה הוא ילד שדומה להוריו או לפחות לאחד מהם, מכיוון שהגנים הם שלהם. לעומת זאת ילד מאומץ הוא ילד שאין לו קשר גנטי להורים, מה שמאוד בולט מבחינה חיצונית. יש כאלו שזה מאוד מפריע להם וזה גם עלול להכניס אותם לבעיה שהם יצטרכו להסביר לילד בשלב מוקדם יחסית שהוא מאומץ.

הגיל

עוד הבדל בין פונדקאות לבין אימוץ הוא גיל ההורים. בפונדקאות גיל ההורים הוא גיל הפוריות מה שאומר שהם צריכים להיות בגיל בו הם יכולים לתרום להליך זרע וביצית תקינים. כך גם האם הפונדקאית, גם היא צריכה להית בטווח גילאים מסוים על מנת שהיא תוכל להחזיק את ההיריון בצורה תקינה. באימוץ אין קשר בין גיל הפוריות לבין האמוץ. יש כמובן קריטריונים שונים של המדינה שנוגעים גם לגיל ההורים אבל זה לא מגביל אותם דווקא לטווח גילאי הפוריות.

גיל הילד

פונדקאות היא הריון ולאחר מכן לידה, ורגע אחרי הלידה הילד עובר לחזקתם של ההורים הביולוגיים שלו. זה אומר שהם איתו מהיום הראשון לחייו וזה אומר שהוא לא מכיר שום דבר אחר. זה הופך את העניין להרבה יותר פשוט מבחינה טכנית ורגשית הן עבור הילד והן עבור ההורים שלו. יש לא מעט זוגות שזה בדיוק מה שהם רוצים, ילד להיקשר אליו מהרגע הראשון. אימוץ לעומת זאת יכול להתקיים בגילאים שונים והוא בטח לא מתחיל שנייה אחרי הלידה. זה יכול להיות גם ילד בן 10 ויכול להיות ילד בכל גיל אחר שמגיע לאימוץ, והכל הרבה יותר מורכב.

זמן ההליך

בדרך כלל, הליך אימוץ יהיה הליך ארוך יותר מאשר הליך פונדקאות. באימוץ יש כל מיני קריטריונים שנוגעים הן לילד והן להורים, ובפונדקאות צריך הורים שרצו את זה ויוכלו לשלם על זה, ופונדקאית שעומדת בקריטריונים.