חוק הפונדקאות וזוגות חד מיניים

כיום חוק הפונדקאות בהקשר לקהילת הלהט”ב רלוונטי מתמיד, כאשר לצד החקיקה האחרונה ניתן לראות שיח ער וחשוב אצל פלח גדול מהאוכלוסייה, שיח שבין היתר הוביל לשורת צעדי מחאה, שאת תוצאותיהן ניתן יהיה לאמוד רק בעוד כמה חודשים.

מחוץ למעגל

כידוע, אושר התיקון בכול הנוגע לחוק הפונדקאות, חוק אשר הותיר את הגברים שנמצאים במערכות יחסים עם גברים מחוץ לתמונה, וזאת לעומת נשים יחידניות, כאשר ההד הגדול מכין את הקרקע להשמיע קול בכול הנוגע לאפליה שהתרחשה בקהילה – הן מבחינת תנאי נישואין, הן מבחינת היכולת לרשום את הילדים על שמם של שני ההורים והן מבחינת אימוץ – שורת שיקולים מהותית ביותר עבור חיים של אזרחים רבים שפשוט מבקשים לנהל חיי משפחה תקינים.

תחילתו של שינוי

על מנת להבין את הסוגיה לעומק, יש להבין את אופי השינוי שחל בחוק הליך הפונדקאות בארץ, כאשר באותה נשימה ראוי להבין מה בכול זאת ניתן לעשות, כלומר מהן האופציות החלופיות עבור זוגות חד מיניים שמבקשים לקיים תא משפחתי שכולל ילדים. אם נתחיל מההתחלה של הליך הפונדקאות בארץ, נחזור אל שנת 1996, בה אושר ההסכם לנשיאת עוברים. חוק זה התייחס למערכת יחסים שבין גבר ואישה לבין גוף שלישי – אם פונדקאית, כאשר הדגשים העיקריים הם שהזרע צריך להיות שייך לאב, הביצית אינה יכולה להיות של האם הפונדקאית ועל האם הפונדקאית להיות רווקה, אלא אם כן הדבר לא התאפשר, כלומר לא נמצאה רווקה מתאימה. עד לנקודה זו הדברים התנהלו יחסית על מי מנוחות, עד שאישה רווקה ביקשה לעבור את ההליך עם ביצית משלה. עתירתה אומנם נדחתה, אך היא הובילה לדיון חשוב – דיון שעם הזמן התיר גם לנשים יחידניות ליהנות מהליך הפונדקאות בארץ. מה הבעיה? הגברים היחידניים ובני זוג מהמין הגברי נשארו מחוץ לתמונה.

תבוסה חוזרת

באופן כללי חוק הפונדקאות קובע שניתן לעשות שימוש בהליך רק כאשר מדובר בזוג שמורכב מגבר ואישה שמצויים בגיל הפריון, בנוסף הם גם צרכים להיות בריאים (נפשית ופזית) וכמובן שעליהם לעבור דרך הוועדה הרפואית. לאחר שדנו בבסיס נעבור לדון בחידוש ההצעה, אשר דנה בהיתכנות של זוג שאינו נשוי, בני זוג מאותו מין ואף יחידניים שמבקשים לעבור את הליך הפונדקאות בארץ. התוצאה הייתה מאכזבת עבור הזוגות החד מיניים, וזאת כי לצד העובדה שנשים יחידניות כן צורפו לרשימה, הם נאלצו להכיל תבוסה חוזרת.

פתרונות חלופיים

מהן החלופות שעומדות כיום עובר זוגות מאותו מין שמבקשים להביא ילד לעולם?

1. ניתן לשקול לעבור את הליך הפונדקאות בחו”ל, צעד אפשרי ואף כזה שעשוי להיות הרבה יותר מהיר מההליך בארץ, אך באותה נשימה גם יש לציין שמדובר בהליך הרבה יותר יקר, בערך פי ארבעה.
2. ניתן לשקול אימוץ של ילדים (בארץ ובחו”ל).
3. ניתן לשקול הורות משותפת לצד פרטנר מהמין השני.

ביטוח לאומי

לעומת הפסיקה החדשה, החוק לביטוח לאומי כן מיישר קו עם ערך השוויון, הוא מקנה זכאות שווה – מענק אשפוז לא רק עבור זוג שמובנה מגבר ואישה, אלא גם עבור גבר שהחליט להביא לעולם ילד ביחד עם בן זוגו, בסיועה של אם פונדקאית. כמה מקבלים? כגובה ההוצאות אשר שולמו בידי המאושפז (בהתאם לחוק) ולא יותר מגובה מענק האשפוז בגין לידה בארץ, כאשר צעד זה מגיע מתוך מאמץ לסייע לתא המשפחתי (ללא קשר להרכבו), אך יש לציין שצעד זה מתאפשר רק כל עוד הלידה התבצעה בבית חולים מוכר.

קשיים ומשמעויות

אלו קשיים מערים התיקון שאושר לאחרונה (יוני 2018)? להלן רשימה ארוכה:

• ההיריון נעשה מעבר לים רחוק מעיני ההורים הייעודיים.
• הליך ההיריון מפסיד את הסטנדרטים הגבוהים של הישראלים.
• התינוק נולד ללא זכויות רפואיות (יש לסדרם בהמשך).
• הזוג מחויב לבצע בדיקת אבהות, גם אם הוא אינו רוצה בכך.
• הסכמי הפונדקאות נחתמים בלית ברירה.
• במדינות מתפתחות בעלי פערי כלכלה מהותיים, הנשים הפונדקאיות עשויות להיפגע מבחינת הזכויות שמגיעות להן.
• יש צורך להוציא סכום כספי גבוה פי 4 מזוג רגיל שמבקש להיעזר בשירותי פונדקאות, כך שהמצב המשפחתי שגם כך לא תמיד קל, זוכה למכשול מהותי נוסף, ולו בשל נתונים שאינם בשליטה או שניתנים לבחירה.
• יש להבין שמבחינת מעמד הילד יש להצהיר בבית המשפט לענייני משפחה אודות סטטוס ההורות, הצהרה שאינה מתממשת לפני שמבצעים בדיקת רקמות, כאשר מהות הקושי טמון בעובדה שאת הבדיקה לא ניתן לבצע בארץ.

הקשר היהודי

כידוע, ההלכה קובעת את הלאום בהתאם לאם. מכאן שחוק הפונדקאות מוביל לילדים שאינם יהודיים, עובדה שמעיבה על שלל זוגות. אי לכך, לו היה ניתן ליישר קו ולעבור את ההליך בארץ, הקושי היה נמנע. מה עושים? ניתן לגייר את הילד, אך מדובר בהליך סבוך ואילו בית הדין עשוי מראש לגשת לתהליך מתוך תחושה עמוקה של סקפטיות.

הקשר הישראלי

מעניין לראות שדווקא בא”י, אחת המדינות שיותר מציבות קשיים בפני זוגות חד מיניים להביא ילדים לעולם, יש ביקוש יחסית גדול בתחום הפונדקאות. כיצד ניתן להסביר פער שכזה? ובכן יש להזכיר שמדינת ישראל הינה אחת המדינות בעלות אחוזי הפריון היותר גבוהים שקיימים, ועל כן מדובר בנורמה, ערכים ואף בהגדרה העצמית שלנו עבור מימוש עצמי. אי לכך מדובר בפרדוקס, מצד אחד יש ביקוש רב ואף הערך של הבאת ילדים לעולם הנו ערך מקודש בעולם היהודי, אך מצד שני המדינה מקשה עורף.

עם הפנים קדימה     

לאור התיקון בחוק הפונדקאות (אשר השאיר את הזוגות החד מיניים מחוץ לתמונה) העם לא נשאר אדיש, אלא יצא לרחובות והפגין. בנוסף ארגוני הלהט”ב קיבצו רשימת דרישות מהמדינה, תוך דגש על תיקון העול. מכאן כל שנותר לעשות זה לחכות ולראות מה ימים יגידו, האם התפישה תשתנה והשוויון יתפוס מחדש את מקומו.