info.nb@surmom.co.il
מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה המצוירת של שנות ה-80, “החיים”, זוכר בוודאי איך הדבר הנפלא הזה שנקרא הפריה, הריון ולידה קיבל זווית אחרת, זווית מעניינת יותר, מעמיקה יותר ומרגשת יותר. רוב הסדרה עסקה במערכות הגוף אך הפרקים הראשונים עסקו בהריון, בהתפתחות העובר בהריון עד להגעתו לבשלות ויציאתו לאוויר העולם. כמובן שזו הייתה סדרה מצוירת על כל המשתמע מכך והמחקר שעשה מי שכתב את התסריט לא היה מעמיק יותר מידי, אך לחוויה ולריגוש שהצופה חש, לא היה תחליף.
היום, כמה עשרות שנים אחרי, הרפואה והמדע מתקדמים הרבה יותר. היום יש כבר מחקרים מעמיקים בתחום, מחקרים שעוקבים אחר העובר מהרגע בו הזרע פוגש את הביצית ומפרה אותה ועד לרגע בו העובר יוצא לאוויר העולם והופך לתינוק. המדע הזה שעוסק במעקב אחר התהליך נקרא: אמבריולוגיה, (מהמילה Embryo – עובר) והוא הולך והופך למתקדם יותר ויותר. היום יש כבר אמצעים לבצע את המחקר הזה בעיקר מאז שהחלו ההפריות המלאכותיות שמתקיימות מחוץ לגופה של האישה, והאמבריולוגיה מתחלקת לשני תחומי מחקר משניים שכדאי להכיר
אמבריולוגיה פונקציונאלית
במהלך התפתחותו של העובר הוא חשוף להשפעות חיצוניות שונות למרות שהוא ברחם אימו. אלו יכולות להיות השפעות פיזיקליות או כימיות ואלו משפיעות על ההתפתחות הביולוגית של העובר. יש המכנים את תת התחום הזה – “מכניקת ההתפתחות” ויש כאלו שמכנים אותו “הפיזיולוגיה של ההתפתחות”
אמבריולוגיה מורפולוגית
השם “אמבריולוגיה” מתקשר ישירות לתת התחום הזה ויש לא מעט מהתעשייה שלאמבריולוגיה המורפולוגית קוראים פשוט – אמבריולוגיה. זהו תחום מחקר שעוסק בכל השינויים שעוברים על גופו של העובר מהרגע בו הביצית מופרית ועד לרגע בו העובר מגיע להתפתחות מלאה. יש המכנים את התחום הזה “האנטומיה של ההתפתחות”
תתי תחומים נוספים
ישנם עוד שני תתי תחומים שנחשבים תחומים בפני עצמם מכיוון שמדובר על שתי מערכות משמעותיות מאוד בגופינו וההתפתחות שלהן משמעותית מאוד להתפתחות הכללית של העובר. המערכת הראשונה היא מערכת הנשימה שמתחילה להתפתח בתחילת השבוע הרביעי, מערכת שנחקרת בפני עצמה, והמערכת השנייה הינה מערכת הכליה, מערכת שאחראית על השתן ועל סינון הדם בגוף מפסולת ורעלים. שני אלו נקראים “אמבריולוגיה של הכליה” ו”אמבריולוגיה של מערכת הנשימה”.
האמבריולוג הקליני
כפי שציינו, כיום קל הרבה יותר לחקור את התפתחות העובר בשלבים הראשונים מכיוון שקיים תהליך של הפרייה חוץ גופית, תהליך שמאפשר “לצפות” בעובר בטרם הוא חוזר לגופה של האישה. האמבריולוג הקליני אינו רופא IVF והוא רואה ויודע מהם מצבם של תאי הזרע כמו גם האם הביציות איכותיות מספיק. הנה קצת על העבודה של האמבריולוג ועל מעורבותו בתהליך ההפריה.
תהליך עבודת האמבריולוג
אפשר כמובן לתאר בלי סוף את עבודתו של האמבריולוג, אבל הנה מה שהוא עושה בקצרה. לאחר שהביציות נשאבות מגוף האישה בחדר הניתוח, הן מועברות למעבדת IVF לשם גם מגיעה דגימת הזרע של הגבר. כאן האמבריולוג נכנס לתמונה. הוא מנקה את הביציות ומאתר את אלו האיכותיות ומנקה גם את דגימת הזרע מהנוזל ומתאים שאינם פעילים. בשלב הבא האמבריולוג מזריק את תאי הזרע לתוך הביצית (את התאים הפעילים כמובן) וכאן בעצם מסתיים המפגש.
גידול העוברים
בשלב הבא שמתקיים למחרת ההפריה, האמבריולוג בודק את הביצית אותה הוא הפרה ומעביר את העובר לאינקובטור לכמה ימים, שלאחריהם הוא בודק שוב את איכות העוברים. לאחר שמתברר שהעובר יכול להמשיך הלאה התהליך, הוא מועבר לגופה של האישה.
השימוש בעוברים
בשלב הזה אם כן האמבריולוג בוחר את העובר (בדרך כלל יותר מאחד) האיכותי יותר ואותו הוא מחזיר לרחמה של האישה. הרעיון הוא שמכמה עוברים ככל הנראה ישרוד לפחות אחד, אך בלא מעט מקרים שורדים את כל תקופת ההיריון כמה עוברים וזו בדיוק הסיבה שבהפריה מלאכותית נולדים לא פעם תאומים או שלישיה. בדרך כלל בשאיבת ביציות נשאבת כמות גדולה יחסית של ביציות, ואלו שלא מוכנות לגוף האישה בחזרה עוברות להקפאה ולשימור. (הקפאה בחנקן נוזלי בטמפרטורה של -196 מעלות) את העוברים הללו אפשר להחזיר לרחם במידה ולאחר כמה ימים ההיריון לא שורד או בשלב מאוחר יותר.
שמירת תאי זרע או ביציות במקרים של סרטן
אמבריולוגים עובדים בעיקר עם זוגות שלא יכולים להיכנס להיריון והם מסייעים להם באמצעות הפריה חוץ גופית. אך מעבר לאלו, יש מקרים בהם גבר או אישה שחולים בסרטן מגיעים למעבדה, ורוצים לשמור תאי זרע איכותיים או ביציות שניתן לעשות בהן שימוש מאוחר יותר. זה קורה מכיוון שכימותרפיה הורסת תאי זרע וביציות ומי שלא רוצה לקחת סיכון ולשמור “ליום שאחרי” ייגש ויעשה את זה לפני תחילת סדרת הטיפולים. מי שעושה את זה בפועל, מי שמבצע את התהליך של שימור תאי זרע או ביציות הוא האמבריולוג.
מחקרי ומעשי
האמבריולוגיה אם כן היא תחום שחוקר את העובר מהרגע בו הזרע והביצית נפגשים, בוחן את התנאים בהם הוא גדל ומתפתח, מה משפיע על ההתפתחות ומה לא, איך הוא מתפתח הן מבחינה כימית והן מבחינה מורפולוגית. אך מעבר למחקר, לאמבריולוג תפקיד חשוב באפשרות של בני זוג להרות ולהביא ילדים לעולם למרות שיש להם בעיות פוריות, בין אם בעיית הפוריות היא אצל הגבר, בין אם היא אצל האישה ובין אם אצל שניהם. הוא זה שמבצע את תהליך ההפריה וזה שמפקח עליו, הוא זה שמייעץ לבני הזוג בעת הצורך וזה שמסייע להם להגשים את החלום הגדול.
אין ספק שעולם ההפריה עבר כברת דרך משמעותית וכמו כל תחום אחר ברפואה, נראה שיש לו עוד הרבה לאן להגיע ולאן להתפתח, מה שיהפוך את החיים של כולנו פה לטובים יותר.
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.